שאלות ותשובות

ריבי מאיר וריני חביב-עמירן שמחות לענות על שאלותיכם בכל הקשור להתנהגות וטיפול בחתוליכם בבית וברחוב- אנא ראו להלן חלק קטן מהשאלות שמופנות אלינו - יש בהם בהחלט חומר המתאים למקרים נוספים רבים, שאתם אולי חווים בעצמכם.
תוכלו, כמובן, להפנות שאלותכם לריבי וריני, מומחיות להתנהגות וטיפול בחתולים ע"י משלוח פנייה למייל
two4cats@netvision.net.il או בדף "צור קשר" באתר זה. אנא קחו בחשבון שייתכן ויעברו מספר ימים עד קבלת תשובה, וכמו-כן , אנחנו מבקשות את אישורכם לפרסם את השאלה והתשובה באתר זה. אם יש לכם התנגדות לכך - אנא ציינו זאת במפורש בפנייתכם.
במקרים דחופים ווטרינריים - אנא פנו מיידית לוטרינר באזור מגוריכם - אין מדור זה תחליף לבדיקה וטיפול וטרינריים מיומנים ובמועד.

חדש! אתם מוזמנים להפנות אלינו שאלות גם בעמוד הפייסבוק שלנו!
 
מיצי השתגע - איך אפשר לגרום לחתול לאכול מהכלי מבלי להשאיר "מזכרות" בכל הבית? (מתוך הטור של ריבי וריני ב"ואללה") - לחץ כאן להמשך הקריאה.
 
 
בעיות הסתגלות לאחר מעבר דירה

ריבי שלום,
לפני כשנה אימצנו את שאול המקסים. גרנו בבית עם גינה והרשנו לו להסתובב חופשי בחוץ, שאול היה מבלה את רוב היום בחוץ, משחק עם חתולי רחוב, צד עכברים וציפורים,או
סתם משתזף על הגג בערב הוא היה חוזר הביתה לישון, אחרי שהוציא את כל האנרגיות.

הבעיה היא כזאת - החלטנו לעבור לדירה באיזור העיר שאין בה גינה הדירה ממוקמת בלב העיר, כך שאיננו נותנים לשאול לצאת החוצה שאול יושב ומסתכל דרך סורגי החלון על הנעשה ברחוב בעצב...

וזה שובר את הלב בלילות הוא רץ בכל הבית, מיילל ובוכה איננו מצליחים לישון בלילה, וכבר עברו חודשיים!

אנחנו מאוד אוהבים את שאול ומאוד קשורים אליו מה אפשר לעשות כדי להקל עליו את המעבר?

תודה מראש,
הדס

היי הדס,
תודה על פנייתכם!
וכל הכבוד על כך שאתם חשים ברגשותיו של שאול- זה חשוב מאד!
אז ככה - מדובר בשינוי מוחלט של אורח החיים אליו שאול היה רגיל, ולכן יש צורך במספר עצות חשובות ,כדי לשפר את איכות חייו, גם כאשר הוא בבית.

מדובר בהרבה מאד משחקים אינטראקטיביים שלכם איתו - קודם כל - דאגו שיהיה לו מקום נעים ומוגן - כדי שחלילה לא יוכל להתכוףף וליפול - על אדן של כל חלון - ניתן לרשת את החלון עצמו- ולשים כרית על האדן - וכך בניחותא שאול יוכל להתרשם ממה שקורה בחוץ.

יחד עם זאת - תלו בכל מקום אפשרי בבית -חוטים על משחקים בקצותיהם - וטלטלו זאת
בכל פעם שאתם עוברים על ידם - כדי שלשאול יהיה עניין גם בתוך הבית.

אנא גילשו למחלקת פריטים מובחרים לחתולים מעמוד הבית שלנו וריכשי משחקים

המיועדים  לחתולים - מדובר במשחקים שעל ידי הפעלתם אתם מפעילים את החתול שלכם -

תוכלו להזמין משחק או שניים - בכל חודש. כאשר אתם רוכשים דבר מה באתר שלנו – אתם  מקבלים

את האחריות המקצועית שלנו על יעילות ואיכות כל מוצר ומוצר – ואנחנו בדקנו, אישרנו ומייבאות

באופן שוטף את כל הפריטים.
בכל מקרה - הרעיון הוא לרתק את שאול לפעילויות בתוך הבית ובמיוחד לעשות זאת בשעות הערב, לפני שאתם הולכים לישון.

יחד עם זאת - תנו לו הרבה ליטופים , אהבה , התייחסות והרבה אוכל טעים במיוחד לפני שאתם הולכים לישון.

מדובר כאן, כאמור בשינוי הרגלים - ואם תבהירו לשאול - מילולית וגם מעשית - שאתם
אוהבים אותו ויחד תעברו את השינוי, שמן הסתם מאד קשה לו - הוא יתרגל לאורח החיים החדש - ואף יתחיל להנות ממנו.

אנא – קיראו גם את הכתבה שלנו בשם "מעברים" , אשר תוכלו לאתר בעמוד הבית שלנו.

יש חיים גם בדירה...!!!

בהצלחה!

ואנא -היו בקשר וספרו לי מה קורה - מכיוון שאין חתול הדומה למישנהו - אשמח
לשמוע כיצד שאול מגיב לכל הרעיונות החדשים.
אני כאן בשבילכם!
בברכות חמות,
ריבי
לראש העמוד 
בעיות מחיה של קבוצת חתולים גדולה בדירה קטנה

שלום ריבי,
אני גרה בחברת 11 חתולים (וכלב גדול), בדירה לא גדולה, בלי מרפסת, בקומה רביעית... זה אומר הרבה מתחים.
שמונה לא יוצאים מהבית, שלושה כן -- כשאני בבית. כשאני בעבודה, כולם סגורים בבית, חוץ מאחד. זהו אנטון, שנולד בחוץ, סורס אצלכם כשהיה בן 3 חודשים, וכשהיה בן שנה בערך החליט שהוא רוצה לגור אצלי. חודשיים ראשונים עברו עליו בשלום, עד שאחד הוותיקים, דווקא חתול עיוור (בסקט שמו), החל להתעלל בו, לארוב לו ולהכות אותו בכל הזדמנות. עד כדי כך שאנטון תפס לו מדף גבוה ולא ירד משם אלא כשאני בבית. עד כדי כך שהוא חטף דלקת בדרכי השתן, כנראה משום שלא ירד משם לא לשתות ולא להשתין. יום אחד הוא ברח בחזרה החוצה, ומאז הוא יורד בבוקר ועולה כשאני חוזרת מהעבודה (הוא מבלה 10-12 שעות בחוץ). לכאורה הבעיה נפתרה, אבל אני מעדיפה שלא יהיה בחוץ ושירגיש בטוח גם בבית. בימים שהחרדות משתלטות עלי (ובעיקר בימי חופשות, כשהילדים ברחובות), אני כולאת את בסקט העיוור בכלוב האישפוז (עם מים וארגז צרכים) ואנטון נשאר בבית, אבל גם זה לא פתרון. איך מפייסים בין שני אלה? לאנטון יש ממש פוביה. זה לא שהם אויבים סתם, אלא שאחד פוחד פחד מוות מהאחר.
בעיה שנייה: אחד משלישיית הדור הצעיר ביותר -- בני שנה בימים אלה -- מטפס על הרשתות שעל החלונות וקורע אותן לגזרים. איך מונעים אותו מזה?
תודה
רימונה

 

היי רימונה,

 

תודה על פנייתך.

הבעיה לא נעימה - אבל יכולים להיות מספר פתרונות:

קודם כל - צריך להבין שאין ולא יהיה מצב אידאלי מבחינת החתולים ומבחינתך והכל שאלה של ויתורים.

אם תוותרי על הרצון לשלוט בחתול בכל עת - הוא יוכל להיות בחוץ בנחת, גם בזמנים קשים יותר. נכון, שהסכנות האורבות לו לא נעימות, אבל יש מחיר לעצמאות, ובמיוחד ברחובות ערינו.

מצד שני- אם הוא יהיה סגור ומוגן מסכנות הרחוב - יש בעיה עם החתול השני, שגורמת ללחצים קשים לכולם.

תוכלי לנסות ולפתור בעיה זו ע"י הזמנה של יועצת התנהגות שנמליץ עליה , ואשר תבקר בבית ך ותנסה בשטח למצוא את הדרכים להרגיל את החתולים זה לזה.

ייתכן וזה יצליח וייתכן שפשוט יש יותר מידי חתולים בתוך הטריטוריה, ואז - פשוט יש לחץ רב על כולם , וזה בא לידי ביטוי במצב שתיארת.

בנוסף - לגבי הרשתות - יש פתרון טכני פשוט - על רשתות היתושים - צריך להתקין רשת של ריבועים קטנים וקשיחים בצבע כסף , כמובן - שניתן לרכוש בכל חנות גדולה של חומרי בניין..

רשת זו לא ניתנת לקריעה ע"י החתולים, גם אם הם ניתלים עליה או מגרדים עליה את ציפורניהן.

בנוסף - ולא פחות חשוב - אני מניחה שכל החתולים מעוקרים ומסורסים - שאם לא כן- הלחץ רק יכול להגיע למצבים בלתי אפשריים, ואם המצב הוא אכן כזה - חובה לעקר ולסרס את כולם בהקדם האפשרי.

 

אשמח לשמוע את תגובתך ועדכונים,

בברכה,

ריבי

לראש העמוד 
בעייה עיצבית אצל חתולה נכה

ריבי שלום,
כותבת לך איה, לפני מ"ס שבועות עשית אצל פריצי החתולה ביקור בית בתל אביב.
חתולה חמודה ונכה ברגליה האחוריות. זוכרת?
יש לי כמה שאלות.
האם בררת עם הוטרינרית שאת מכירה מאר"הב? אני לצערי לא עשיתי את הבירורים, ניסיתי לנסח את הסיפור באנגלית ונשברתי די מהר. אנגלית זה צד מאד חלש שלי..


רציתי לעדכן אותך שלדעתי הליכתה של פריצי משתפרת,נראה לי שהיא מרימה יותר את האגן כשהיא הולכת. עם זאת בעיית ה"נתקעת" שלה ממשיכה באותו אופן, בלי שום קשר לשיפור בהרמת האגן. עדיין יש לי תחושה שבעיית ה"נתקעת" היא גם חלק התנהגותי
שלתחושתי איננו מטפלים בו נכון.
דבר נוסף, סיפרתי לך שכשהיא הייתה מיוחמת  היו לה הפרשות לא ריריות, אולי בריחת  שתן. זה חזר על עצמו כחודש לאחר העיקור פעם אחת, וזה קרה שוב אתמול. זה קורה לה  תוך כדי שכיבה/ שינה. היא אוכלת ושותה ומטילה שתן כרגיל. מה דעתך?

בעיקרון היא מאד אוהבת לשתות נוזלים של מרק, של ירקות מאודים, כך שהיא שותה די הרבה, נראה לך קשור?
המלצת לי לא לשים לה חומר כימי נגד פרעושים ביגלל הבעיות העיצביות. יש משהו אחר שיכול לעזור? כי היא התחילה להתגרד לאחרונה.

ועוד משהו חשוב , בחודשים הקרובים אני ובן זוגי עתידים להעדר שעות רבות מהבית (יותר ממה שפריצי רגילה), כך שהיא תשאר שעות רבות לבד- יש דרך להקל עליה?
מעבר כמובן להשאיר לה מספיק מזון, ולהשאיר אור בבית.
ומה לגבי חופשה של ארבעה ימים שאנחנו אמורים לצאת אליה בסוף החודש? כמובן שיבוא מישהו להאכיל אותה , אך היא תשאר לבדה כל הימים, יש לך רעיון להקלה?
יש לי המון שאלות, אה?
חג שמח ותודה
 
איה

 

היי! מה שלומך?
אני מאד שמחה לשמוע עדכונים שוטפים. זה מעולה ואשמח לענות על כל שאלה.
באופן כללי - התייעצתי עם מומחים נוספים ואכן נראה סביר ביותר שהיא סובלת ממום  קבוע שגורם לה לחוסר יציבות מבחינה עיצבית.

יש כמובן גורמים סביבתיים שונים שמשפיעים יותר או פחות וכמובן שכל סוג של לחץ  גורם לה להראות סימנים חזקים יותר של הבעיה.

לגבי טיפול שאפשר לנסות - הרי שהוטרינר המומחה שלנו ייעץ על מינון מסויים של  סטרואידים - כדור קטן - שניתן לתת לה בכל יום. האם תוכלי לעשות זאת לאורך זמן עד שנחליט יחד לגבי התוצאות? > אני ממש חושבת שיהיה מאד טוב שתדברי ישירות בטלפון עם הוטרינר איתו התייעצתי והוא מודע לבעיה - שמו ד"ר יריב רודמן - 09-8992888
תוכלי להתייעץ איתו לגבי הכדור שהזכרתי קודם לכן וגם לגבי הנושא של ההפרשות.וגם לגבי הנושא של הטיפול הנכון מבחינתה בנושא הפרעושים. הוא יוכל לייעץ לך בנוגע לבעיות פיזיולוגיות אלו בטלפון.

לגבי העובדה שאתם נעדרים מהבית במשך היום ובקרוב גם יוצאים לחופשההנושא לא בעייתי במיוחד - כל עוד תתנו לה מספיק - מבחינתה, כמובן - תשומת לב ראויה בשעות הערב - חשוב להקדיש לה ורק לה לפחות עשרים דקות של ליטופים או משחק משותף או כל דבר אחר שהיא נהנית ממנו כאשר היא עושה אותו איתכם. לא להזניח ולא לשכוח.

ולגבי החופשה חשוב מאד שהאדם שיגיע במקומכם, ייתן לה את אותה מידת תשומת הלב
שאתם נותנים פעם ביום לפחות

שותפתי , ריני חביב-עמירן , ואני , עושות קט-סיטינג בעת העדרות אנשים מביתם – ונותנות

לחתולים , זמן זה, את הטוב והמקצועי ביותר – באופן אישי על ידינו.

חשוב מאד לשריין את התאריכים אצלנו בהקדם כמובן.

מקווה שעזרתי- צרי קשר שוב בכל נושא!
בברכות חמות,
ריבי מאיר

נ.ב.
לגבי הנושא של הרעידות המתחזקות במקומות מסויימים - כמובן שיש בכך אלמנט  התנהגותי וגם נפשי , אבל הבסיס הוא פיזיולוגי ואם אתם תלטפו אותה ברכות + עשו לה פיזיוטרפיה ממש עם הגפיים בכל פעם שהיא תקועה - זה יעודד אותה נפשית וגם ייתן לה יכולת פיזית להתגבר טוב יותר על התקיעות. היא למעשה נתקעת כאשר היא לחוצה יותר מסיבה כלשהיא - ואז למעשה היא זקוקה ביותר לתמיכתכם הפיזית והנפשית.

בהצלחה
לראש העמוד 
גורה קופצת
שלום!

חתולה שלי בת 4 חודשים. כיצד אני מלמדת אותה לא לקפוץ למקומות מסויימים (נייר כסף לא עוזר).

תודה

 

הי אינה ותודות על פנייתך!
שאלתך נפוצה מאד ויחד עם זאת - לא ברורה לחלוטין , מפני שחסר מידע כדי לתת תשובה מלאה.
יחד עם זאת- ובאופן כללי - אנא קיראי באתר שלנו www.2forcats.com את המאמר שלנו "גידול גורים מאושרים" וגם "משחקים...." -
המאמרים האלו ייתנו לך יכולת להבין את הפעילות של הגורה שלך ואת פעילותם של גורים , באופן כללי, וגם ייתנו לך כלים וטיפים יישומיים כיצד לשחק איתה ובכלל לתת מענה לצרכיה.
כאשר חתול או חתולה קופצים לגובה ומבקשים לשהות במקום שהוא גבוה- יש בכך צורך טבעי לחלוטין - מפני שמקורם כמובן מהנמרים ואלו עולים באופן קבוע על עצים, הן כדי לצפות ולבדוק האם אוייבים מתקרבים, הן כדי לברוח מכל גורם הנתפס בעיניהם כמסוכן (אולי יש רעש בבית, או מישהו המנקה או משהו אחר שבעינינו נראה רגיל, אך בעיני חתולים נראה מפחיד) והכי נפוץ - הם עולים למקומות גבוהים כדי לנוח בשלווה במקום נעים , שקט ובטוח.
אז- יש חשיבות רבה מאד לאפשר לגורה שלך וגם לכל חתול או חתולה לקפוץ למקומות גבוהים ולשהות שם ככל שיירצו- בדרך כלל מדובר על החלק העליון של המקרר או כל רהיט אחר, ובדרך הם עולים למשל על השיש שליד המקרר, אבל - לפעמים אין להם מקומות גבוהים בבית ואז הם מאד מתוסכלים ומנסים לעלות על כל דבר שהוא גבוה יותר מהריצפה.
אין זה טבעי עבור חתול לישון או לרבוץ על הריצפה, אלא אם חם מאד ואין שום דבר אחר. בדרך כלל הם יעדיפו בהחלט ותמיד מקומות רביצה ושהייה וגם משחק - גבוהים.
 
בנוסף - אם יש משהו מסקרן ומעניין ואולי גם טעים במקום גבוה- כל חתול בריא בנפשו יינסה לעלות לשם כדי להתעניין - אז מה עושים?
1. דאגי לגורה שלך למקומות מרבץ, מחסה , מנוחה ומשחק - גבוהים. כמו למשל מתקן גרוד גבוה אשר ניתן לראות ולהשיג אצלנו בבוטיק המקסים שלנו בתל-אביב (ראי פרטים באתר שלנו גם כן). בינתיים - תוכלי לרוקן לה מדפים מסויימים בביתך, אשר נמצאים במיקום גבוה ויציב ולשים לה שם מגבת נעימה למרבץ , וכמובן לאפשר לה להגיע לשם דרך מדפים נמוכים יותר או כסא למשל.
עדיף תמיד לסדר את מקום המרבץ הגבוה- כאשר הוא מאפשר צפייה בטוחה גם בנעשה בחיים בחוץ - זה מעניין ומרתק עבורה.
ואנא - דאגי לה גם למשחקים במיקום הגבוה אותו היא בוחרת ובחורף - גם שמיכה או מיטה נעימה (הכל ניתן להשיג אצלנו בבוטיק ודרך האתר, וברמה הגבוהה ביותר).
2.  דאגי לא להשאיר אוכל טעים במיוחד- אשר את מכינה לעצמך , כמו שניצלים טריים לדוגמא...- חשופים ללא כיסוי- זה מושך כל אחד ואל תתפלאי אם החתולה תירצה גם כן. עדיף תמיד, כאשר את מבשלת אוכל טעים, לתת לגורה מעט לטעום - כן, מכל דבר- בצלחת משלה . זה עושה רק טוב!
3. אל תתרגזי אל הגורה ואל תנהגי באלימות כלשהי איתה- לא מילולית וכמובן לא פיזית!
4. פשוט החליטי על מספר מקומות עליהם היא לא מורשית לעלות - במקומם תני לה מקומות אחרים מעולים וגבוהים- ורק אז - כאשר היא עולה למקום אסור (ואנא- לא יותר משניים כאלה) , פשוט הורידי אותה בעדינות מאד ואימרי לה חד משמעית ובקול רגוע - "לא". כל עוד ייעשו זאת כל בני הבית בעקביות וללא לחץ  - זה יעבוד מעולה, למרות שיש לעיתים חתולים עקשניים יותר ועקשניים פחות...
 
ואל תשכחי - תני לה את כל הנחוץ לה פיזית , נפשית והתנהגותית - ועם הרבה אהבה - הכל יזרום נהדר ובהרמוניה.
 
בברכות חמות ונשמח לראותך בבוטיק!
רייבי מאיר

לראש העמוד 
האם לגורה מותר לצאת למרפסת?
ריבי שלום רב,

לפני כ-18 יום הבאנו הביתה גורת חתולים בת 3 חודשים מסוג רגדול.

הבית הואר בזכותה ולכולנו נעים וכייף במחיצתה.אנחנו מאוד אוהבים אותה.

מכיוון שאנחנו חדשים בתחום הטיפול בחתולים,אנחנו קוראים ומתעניינים הרבה.

כך הגענו לאתר המקסים שלכן.

זה מ"ס ימים שאני קוראת בשקיקה את כל הכתבות שלכן ההסברים וההנחיות ולומדת הרבה.

אנחנו גרים בבינין משותף בעיר,בבית בן 2 קומות ושתי מרפסות.

הכוונה היתה לא לתת לחתולה לצאת מחוץ לבית מאחר וסכנות רבות נשקפות לה בחוץ,במיוחד באיזור עירוני כמו שאנחנו גרים.

יש לנו מרפסת מהסלון הנמצאת בגובה 2 קומות מהקרקע וקרובה מאוד למרפסת השכנים.

עד היום לא נתתי לה לצאת למרפסת.נכון לעכשיו רציתי שתתרגל קודם לבית.אך היתי שמחה מאוד לתת לה לצאת למרפסת,להנות מהשמש,מהציפורים ומהאויר הצח.אך אני חוששת שמתוך סקרנות היא תרצה לבדוק את השטח וכך היא עלולה לפול למטה ולהפצע חלילה,או לעבור למרפסת השכנים שאינה ממש צמודה אלינו והיא עלולה לפול,ואין לי מושג איך יגיבו אליה השכנים.ומשם היא יכולה להמשיך ןלטייל למרפסות שכנות ולצאת החוצה בכלל.(מכיוון שהמרפסות באלסון,כשאצלינו בגובה שתי קומות ובכניסה הראשונה המרפסת היא קרקע.

אודה לתשובתך מה לעשות.האים להשאיר אותה רק בבית,או לתת לה לצאת עם השגחה או שתצא לבד גם כשאנחנו לא נמצאים.

תודה רבה,

ניצה.

ניצה שלום רב,
 
תודות על הפנייה וסליחה על האיחור בתשובתי בשל חופשה.
 
בכל מקרה- כל הכבוד על היחס האוהב והרציני ואכן חשוב למאד לקרוא ונשמח אם תיכנסי לאתר שלנו - מידי
פעם יש כתבות חדשות שלנו וכמובן גם מוצרים מעולים.
 
באשר לעניין המרפסת - אכן זהו עניין מהותי ביותר אשר יכול להיות סכנת חיים.
לצערי - אין לי די מידע מהמייל שלך , ויש צורך בפרטים רבים נוספים.
בגדול - נשמח לראותך בבוטיק שלנו בתל-אביב ולדבר על כך - רק אנא תאמי איתנו מראש - הטלפון בבוטיק
03-5298279
במקביל - תמונות של המפרסת ושל החתולה ייתנו לנו עוד מידע ואולי נוכל כך לענות לך.
 
בינתיים - מומלץ לתת לה לצאת למרפסת , אם היא כבר התאקלמה לחלוטין בבית,
בליווי שלך בלבד- וכמובן אם היא מגיעה לעמדת יציאה , קפיצה או נפילה חלילה - אנא קחי אותה עוד לפני כן
בעדינות וללא לחץ , לתוך הבית.
היא כמובן גם תלמד ממך ומהתנהגותך מה מותר ומה אסור, אך לא ניתן להסתמך על כך לחלוטין בשלב זה,
ובניתיים - אנא דאגי שהיא תהיה במרפסת בליווי שלך בלבד ולא להשאיר אותה לבדה באזור זה.
ואנא- אפשרי לה להגיע למקומות גבוהים בבית , כדי לצפות דרך החלונות בנעשה בחוץ - זה חשוב מאד ויש
לנו כמובן בבוטיק שלנו מתקנים גבוהים המתאימים לטיפוס וצפייה וגם גירוד הציפורניים כמובן .
 
נשמח להמשיך ולעזור,
 
בברכות חמות,
ריבי מאיר
נ.ב.
נשמח, באישורך, לפרסם מכתבך ותשובתי לטובת גולשינו הרבים, במדור "שאלות ותשובות" באתר שלנו.
וכמובן -נשמח מאד גם לתמונות החתולה ושלך לטובת המדור והגלריה שלנו.

לראש העמוד 
מה עוד אפשר לעשות?


ריבי שלום,
קוראים לי אירית, וקיבלתי את המייל הזה מנורית - אמא של וינסטון ומייסי. אני האמא השנייה של וינסטון - לקחנו אותו יחד וגידלנו יחד, עד שנפרדו דרכינו מבחינת מגורים, אבל יש לי עדיין זכויות ביקור :)
רציתי לשאול/להתייעץ לגבי חתול חדש שיש לי. אני יודעת שאת ושותפתך גם עושות ביקורים ומייעצות, אני כותבת מייל כי אני לא חושבת שיש בהכרח צורך בביקור שלכן כרגע, אבל בכל זאת אשמח לאיזושהי תגובה, גם אם קטנה - כתבתי סיפור ארוך למדי, כי ניסיתי לתת כמה שיותר פרטים, מקווה שתוכלי להתפנות לקריאה:
 
אני אקדים ואומר שאני חולת חתולים אמיתית, היו לי חתולים כל חיי ולכן אני מחשיבה את עצמי מישהי שמבינה את נפשו של החתול, יודעת מה טוב לו ומה רע, אך למרות זאת יש מצבים שאני לא תמיד יודעת איך לטפל בהם ורציתי לדעת אם אוכל להתייעץ:
לפני כשבוע, אולי קצת יותר, בן זוגי קרא לי למטה כי מצא גור חתולים שנראה נטוש, מבוהל ובוכה מתחת לאוטו ברחוב. הוא ביקש את עזרתי רק להכניס את הגור לתוך הבניין (אנחנו גרים בבניין עם סדנת עבודה בקומת הקרקע, שם יש חבורת חתולים שאנשי הסדנה מאכילים, אך הם חתולי רחוב) ולמעלה דירה אחת, הדירה שלנו + עליית גג. פיתינו את הגור עם קצת חלב והצלחתי לתפוס אותו בצווארו והכנסתי לתוך הבניין. אני אקצר בפרטים רק אומר שהגור כמובן ברח לאיזה חור למטה, מבוהל. חשבנו אולי הוא שייך לחבורת החתולים שם למטה אך הוא נראה מתבודד, מבוהל וכשבכה לא היתה אמא בסביבה שבאה (אמנם היינו בסביבה, אך גם אחרי שהלכנו). לאחר כמה ימים מצא את עליית הגג ושם התמקם, הרחק מכולם. מכיוון שהתחלנו להאכילו ומכיוון שאני אוהבת חתולים חשבתי שכנראה הגורל שלח את החתלתול אלינו וכדאי לאמץ. אני לא יודעת בודאות מה מין החתול - קשה לראות ובתחילה היה קשה להתקרב. במבט ראשון חשבתי שמדובר בנקבה. אני משנה את דעתי מאז על בסיס יומי אך לצורך העניין החלטנו שזאת נקבה לעת עתה ושמה הזמני - איזבלה. גורה יפיפיה בצבע אפור עכבר חלק ועיניים ירוקות. כבת חודשיים וחצי-שלושה, על פי הערכת וטרינרית (מיד אגיע גם לזה). במשך שבוע ניסינו ליצור קשר, לאט ובסבלנות, כי צריך הרבה סבלנות עם חתולים כידוע. הגענו למצב שהיא אוכלת מהקערה ומכף ידינו ואף מרשה ללטף ונהנית מזה מאד, אך פחדנית וכל ציוץ מחזיר אותה לעומק המחבוא. בסופש האחרון החלטנו שמספיק עם החיים האלה בתוך הג'יפה של חדר המדרגות וכדאי שפשוט נעביר אותה לבית - הגענו איתה כבר למצב שנוח לה להכנס למסדרון הבית כדי לאכול, להתלטף ולשחק איתנו בצעצועים שיצרנו וקנינו עבורה, כל עוד דלת הכניסה פתוחה. ביום חמישי החלטנו שהגיע הזמן אך לפני זה כדאי לבקר אצל וטרינר (יש לנו ממש מתחת לבית). רכשנו כלוב וגם שירותים כבר כהכנה. לכלוב כמובן לא היתה לה בעיה להכנס - פעם ראשונה זה נראה כמו מקום סגור, עם אוכל וצעצועים ואיזה כיף. הרגשתי נורא כשסגרתי את הדלת והיא התחילה להבין שזה לא מצב מדהים. הוטרינר הראשי היה בחופש, רק הסטאז'רית שם וכשהגענו לשולחן הפכה הגורה המתוקה למפלצת - הטיחה עצמה בכלוב. הוטרינרית לא רצתה להתעסק איתה כך - אמרה שאני יכולה להחזיק אותה עם כפפות אימתניות, שיש אופציית כלוב לחץ וטשטוש ועוד מיני זוועות. אמרתי שבשלב זה אני לא רוצה כי היא נראית סה"כ בריאה, עם תאבון, משחקת והכל וטשטוש וכו' בשלב זה נראה כמו אופציה לא טובה. הוטרינרית גם אמרה שאולי בכלל היא לא ניתנת לביות, מה שהכעיס אותי, כי לא עמדתי לוותר כל כך מהר בעיקר אחרי שבמהלך שבוע, שזה לא הרבה זמן, הצלחנו ליצור איתה כזה קשר. יצאנו משם עם כדור נגד תולעים ואמפולות לפרעושים - שנתתי לה די בקלות למחרת. שיחררתי אותה בחדר המדרגות כדי שתברח חזרה למחבוא - חווייה טראומתית לשתינו. יום למחרת, כאילו כלום, באה לאכול ולשחק ולהתלטף אז החלטנו זהו, סוגרים את הדלת ויהיה מה שיהיה. היא התלוננה כמובן ואז ברחה מתחת לספה. מאז המצב הוא כזה - כל יום יש התקדמות - היא יחסית לא בילתה כל כך הרבה זמן מתחת לספה בלי לצאת - היא יודעת איפה האוכל והולכת לבד לאכול, היא משחקת איתנו, היא מתלטפת, היא יודעת איפה השירותים ואיך להשתמש בהם (אני יודעת שזה טבעי אך זה תמיד מרשים אותי!). אבל - היא עדיין מאד פחדנית - צריך לשכנע אותה שזה בסדר שנלטף אותה, שזה עדיין אותם אנשים, כל פעם מחדש, שזה בסדר לשחק איתנו, שאנחנו האנשים הטובים ולא מפחידים. יש התקדמויות קטנות כל יום. היא לא אוהבת שמרימים אותה. אני לא רוצה להכריח חלילה, אבל התחלתי קצת להרים וללטף כדי להראות שזה בסדר, ושלא צריך לישון מתחת לספה, אפשר גם עלינו, וגם במקומות אחרים - ניסיתי לסדר לה מיטה - זה הכלוב בינתיים בלי הדלת + שמיכה - היא מאד אוהבת את זה - אוהבת לשבת שם ולשחק אבל לא לישון. לישון זה מתחת לספה והיא עושה את זה המון המון שעות ביום.
אז מה אני רוצה ממך? ולמה כל הסיפור הזה (מקווה שלא עייפתי אותך)? אני פשוט רוצה לדעת אם אנחנו עושים דברים בסדר, אם יש לך טיפים מה אפשר וכדאי לעשות עוד. ולגבי וטרינר - כשישוב הוטרינר הראשי פה מחופש אני בכל זאת רוצה שיבדוק - קודם כל שאדע את מין החתלתול/ה בודאות, שנית בשביל בדיקה כללית, בשביל אולי בכל זאת חיסונים ועניינים - אולי עדיף שאביא אותו לביקור בית?
יש לי המון סבלנות וברור לי שהעניין ישתפר עוד - אני רק רוצה שהיא תהיה פחות מבוהלת כשאני באה לקראתה, אני רוצה שהכל יהיה בקצב שלה, אבל בכל זאת, אני לא רוצה שתהיה לה מצוקה כלשהי שאולי אני לא מודעת אליה. היא נראית לי בעלת מזג מצוין - אם אני מרימה היא מתנגדת אבל לא נושכת ושורטת (מר הייד יצא ממנה רק בכלוב על שולחן הוטרינר), מאד מאד אוהבת ליטופים ובאה לקראתם בהתרגשות, כשהיא מבינה מה פשר הידיים הנשלחות אליה, מאד אוהבת לשחק וכו'. אבל הכל מבריח אותה בחזרה לחורים כמו מתחת הספה או תחת כוננית הטלוויזיה. זה המקום הבטוח שלה, זה ברור ומובן. אפשר גם לשחק איתה כשהיא שם (אנחנו מבלים המון שעות ביום שכובים על הרצפה מתחננים שתצא, משחקים איתה והכל ובסוף היא יוצאת, אבל זה קורה מאד לאט).
 
אשמח לכל הערה והארה
 
בתודה מראש ויום נפלא,
 
אירית

הי אירית,
 
תמיד שמחה לשמוע על סיפורים כמו שלך - כל הכבוד לך על ההבנה, האהבה וכמובן על אימוץ הגורה והצלת חייה!!!
 
בגדול - נראה שאת עושה רק טוב - לאט לאט ועם הרבה אהבה וכמובן תני תמיד יכולת לגורה- מה שמה , שכחתי לצערי-
להתחבא מתי שהיא רק רוצה.
באופן ספציפי - לא תמיד ניתן לדעת מראש את מידת החברותיות אליה מגיעים חתולים אשר נולדו ברחוב, ועברו טראומות
קשות , גם אם הם צעירים מאד - זה נמצא תלוי בגנטיקה פלוס נסיבות חיים ואת עושה הכל כדי לתת לה חיים תואמים
לחתול שעבר קשיים מרגע לידתו.
המשיכי בהרבה סבלנות ואהבה ואינטראקציות נעימות ביניכם .
באשר לוטרינר - אל תקחי אותה שוב בשום פנים ואופן - אלא אם כן מדובר במקרה חרום אמיתי!
כל מעבר הוא טראומטי מאד עבורה ומחזיר אותה , התנהגותית ונפשית , אחורנית - ואל תעשי זאת, אלא אם אתם עוברים
דירה יחד איתה או אם יש מקרה חרום (או לעיקור כמובן וגם אז אנחה אותך בשמחה כיצד לעשות זאת, עוד לפני שתקחי אותה).
אם היא אוכלת בתיאבון , שותה מעולה, נראית שמחה ומאושרת - אז אין צורך בכל ביקור אצל וטרינר. בעת העיקור הוא
יוכל גם לבדוק אותה תחת ההרדמה ולתת לה חיסון ואולי תילוע, אם יהיה צורך בכך ולדאוג לבדוק את שינייה ופיה, אלו
המקומות הבעיתיים לעיתים אצל החתולים.  לא צריך שום דבר נוסף.
 
יחד עם כל זאת - למייל יש מגבלות ולכן את מוזמנת להגיע לביקור אצלנו בבוטיק בתל-אביב- פרטים מלאים
באתר שלנו www.2forcats.com
ובשיחה (אנא תאמי הגעתך מראש - 03-5298279) אישית נוכל לתת לך הנחיות מדוייקות יותר, ואם תרצי - אז נוכל
גם לערוך ביקור בית לייעוץ מלא.
הביקור בבוטיק - ללא תשלום ואילו ביקור בבית - בתשלום לפי מחירי הייעוץ.
 
בכל מקרה- בבוטיק גם תוכלי לראות ולרכוש מוצרים מעולים, אשר אנחנו מייבאות בבלעדיות לבוטיק שלנו - אשר יסייעו
לך מאד להתקרב לחתולה ולאפשר לה להיות חברותית אף יותר - יש מוצרים חובה ממש.
 
כל טוב ונשמח לראותך,
 
בברכות חמות,
 
ריבי מאיר
נ.ב.
נודה לך על קבלת אישור לפרסם את פנייתך פלוס תשובתנו, באתר שלנו, לטובת גולשינו הרבים  , אשר תמיד מבקשים לדעת
עוד קצת על טיפול נכון בחתולים. ותמונות כמובן - יהיו מבורכות ביותר!!
 

 

לראש העמוד 
 Previous Page 
בניית אתרים
למל כהן